זה הספר השני בסדרת ההמשך ל"אל עצמי", שבמרכזה ניר שרוני, הבן הביולוגי של הורי האומנה של ציון. רון־פדר אמרה ב־1980 שהייתה צריכה לכתוב שישה ספרים על ציון כדי להגיע למסקנה שגם ניר הוא ילד נחמד, ובספר הזה ניר מקבל קול משלו. ניר פותח אותו בהקדמה שמכריזה שזה סיפור אוטוביוגרפי.