אני קהלת

יום אחד בחייו של אדם המכונה קהלת, היודע שסופו קרב. מעל כוס קפה של בוקר ומודעת אבל בעיתון הוא סוקר את חייו כקטלוג של החמצות, כישלונות ואכזבות, ומגלה שדווקא הכישלון האחרון הפך למקור של שקט וביטחון. היום נחתם בדמדומים על מרפסת גג הפונה אל ים תל אביב. אל הסיפור המרכזי נשזרים, בטכניקה מעין-תיעודית, סיפוריהם של אישים ומשפחות שפעלו כאן במאה האחרונה, ובמרכזם נושא שהספרות העברית ממעטת לגעת בו: העבודה — כפרנסה, ככורח, כדרך ביטוי ולעיתים כשליחות.