מסה עיונית העוסקת בשירתו של פאול צלאן ובשאלת ה"היאלמות" — האופן שבו השיר נפתח אל האחר דווקא דרך האין והשתיקה. בן אהרון קורא את צלאן במשקפיים פילוסופיים, ובוחן כיצד השפה הפואטית מבקשת מגע ודיאלוג בתוך ריק ואובדן. עיון צפוף ומעמיק בגבול שבין שירה, אתיקה ומחשבה.
60 ₪
מילה אישית מהקן:
פאול צלאן, מגדולי המשוררים של המאה ה-20 ומניצולי השואה, כתב את שירתו בגרמנית — שפת רוצחי הוריו. בן אהרון ניגש דרך האין והשתיקה אל לב המתח הזה