מנספילד פארק

פאני פרייס גדלה בבית שאינו שלה — ילדה ממשפחה עניה שנשלחה לגור אצל קרוביה האמידים באחוזת מנספילד פארק, וחיה כל חייה בין חסד לבוז. היא שקטה, מוסרית, ולא ממש אהודה — לא על בני הבית, לא על אמה של אוסטן עצמה שקראה אותה "תפלה", ולא תמיד על הקוראים. ובדיוק זה מה שהופך את הספר למעניין כל כך. מנספילד פארק הוא הרומן הקשה, האפל והמורכב של אוסטן — רחוק מהקלילות של "גאווה ודעה קדומה", קרוב יותר לאמת. אוסטן מצליחה לבנות דמות שאנחנו לא בטוחים שאנחנו אוהבים, ובכל זאת מושכת אותנו לעמוד לצידה. לתרגום של לי עברון מצורפת אחרית דבר שמגלה גם את הביקורת הנסתרת שהספר מותח על סחר העבדים — רובד שהקוראים בדורות קודמים כמעט לא ראו.