לנווט בסערה

הספר טוען שמערכות החינוך המערביות נבנו על תשתית תרבותית מודרנית שאיבדה את אחיזתה, ולכן הן מתקשות לתפקד בחברה פוסטמודרנית. אבירם ממפה את הכוחות המשנים את החוויה האנושית — טכנולוגיה, ריבוי זהויות, קריסת סמכות ומסגרות מתפוררות — ובוחן את השלכותיהם על בית הספר ועל הדמוקרטיה הליברלית. מכאן הוא מציע יעדים חינוכיים חלופיים שבמרכזם אוטונומיה אישית, מוסריות ושייכות, ומתווה כללי ניווט מעשיים למעבר מכוון ולא מקרי. הכרך משלב ניתוח פילוסופי מקיף עם הצעה לתכנון חינוכי ארוך טווח