מישחקים באפלה

שלוש מסות שבהן בוחנת מוריסון כיצד עיצבה הנוכחות השחורה את הספרות האמריקנית הקאנונית, גם כשאינה מופיעה בה במפורש. היא מציגה את המושג אפריקניזם אמריקני — דמות מומצאת של שחורוּת שמולה הגדירה התרבות הלבנה את עצמה — ומדגימה אותו בקריאה צמודה ביצירות של סופרים אמריקנים מרכזיים. הטענה היא שהעיוורון הביקורתי לנוכחות הזאת עיצב גם את אופן קריאתה של הספרות. מוריסון כותבת כאן לא כרומניסטית אלא כקוראת וכחוקרת