עוני ומנהיגות באימפריה הרומית המאוחרת

הספר עוקב אחר הופעתם של העניים כקטגוריה חברתית מובחנת באימפריה הרומית המאוחרת, ואחר האופן שבו הכנסייה הנוצרית תבעה לעצמה אחריות כלפיהם. בראון בוחן מה היה מצבם של העניים לפני עליית הנצרות, כיצד השתנו יחסי הכוח והתמיכה סביבם, ומה עמד בפועל מאחורי הרטוריקה הנוצרית על אהבת העניים. לצד מקורות יווניים ולטיניים הוא נשען גם על מקורות יהודיים, ומצביע על קשרי הגומלין בין החברות במזרח התיכון לבין המסורת הרומית הקלסית. הכרך מבוסס על סדרת הרצאות ומציג טיעון היסטוריוגרפי מרוכז יותר מאשר סקירה כללית של התקופה