קולט
דביר (2004)
סידוני-גבריאל קולט נולדה בכפר צרפתי ב-1873 ומתה ב-1954 כסופרת המפורסמת בצרפת. בין שני התאריכים היא נישאה שלוש פעמים, אהבה גברים ונשים, עלתה על במות המיוזיק-הול חשופה למחצה, לבשה בגדי גברים, ניהלה מכון יופי, הייתה האישה הראשונה שדיווחה מקווי החזית במלחמת העולם הראשונה, ילדה בת בגיל ארבעים — וכתבה בלי הפסקה. בעלה הראשון ניכס לעצמו את הקרדיט ואת התמלוגים על ספריה הראשונים, והיא בנתה מהריסות הנישואים האלה קריירה שהובילה אותה לנשיאות אקדמיית גונקור, מוסד שנסגר בפני נשים לפני שהגיעה. תורמן לא מנקה ולא מייפה: היא נכנסת גם לפרשיות הקשות, מהרומן עם בנו המתבגר של בעלה ועד כתיבתה בעיתונות בתקופת הכיבוש הנאצי, בשעה שבעלה השלישי היהודי נעצר בידי הגסטפו. מתוך מאות מכתבים, מסמכים וראיונות עולה דיוקן של אישה שהמציאה את עצמה שוב ושוב, ושל הפער בין המיתוס שטיפחה לבין מי שהייתה
קהל יעד:
קוראי ביוגרפיות ספרותיות, מתעניינים בתרבות צרפת של ראשית המאה העשרים, קוראות וקוראים שמחפשים דמות נשית מורכבת ולא מצוחצחת
70 ₪
מילה אישית מהקן:
ג'ודית תורמן היא כותבת ותיקה במגזין הניו יורקר, והביוגרפיה הזו זיכתה אותה בפרס הביוגרפיה של הלוס אנג'לס טיימס ובמועמדות לפרס הספר הלאומי האמריקאי. קדם לה ספר שכתבה על איזק דינסן, שזכה בפרס הספר הלאומי וששימש בסיס לסרט "יצאנו אל אפריקה". פיליפ רות הגדיר את הספר הזה כביוגרפיה החיונית של קולט. יצירותיה של קולט עצמה מוכרות למי שלא קרא אותן — "ז'יז'י" הפך למחזמר ולסרט זוכה אוסקר, ו"שרי" עובד לקולנוע ב-2009. שווה לדעת מראש: זהו כרך עב כרס, לא ספר לסוף שבוע