אנשי הלימבו
אשל (2003)
מחקר אנתרופולוגי שנערך במרכז יום לקשישים יהודים בלונדון, ובוחן כיצד בונים זקנים לעצמם עולם זמן משלהם. חזן מתאר קהילה שחיה במעין מרחב ביניים, מנותקת מן העבר ומן העתיד כאחד, ומראה כיצד חבריה מארגנים מחדש את הביוגרפיות שלהם ואת סדר יומם כדי לייצר משמעות בהווה מתמשך. מן התיאור האתנוגרפי עולה טענה רחבה יותר: הזִקנה אינה נגזרת טבעית של הגוף המזדקן אלא תפקיד חברתי שהסביבה כופה, ובתוכו מייצרים הזקנים עצמם סדר חלופי.
קהל יעד:
סטודנטים וחוקרים באנתרופולוגיה ובסוציולוגיה, אנשי מקצוע בתחום הזִקנה
60 ₪
מילה אישית מהקן:
פרופ' חיים חזן הוא מן האנתרופולוגים המרכזיים בישראל, וזהו ספרו הראשון — עיבוד של עבודת הדוקטורט שלו, שראה אור לראשונה בלונדון ב-1980 והפך לטקסט מכונן בחקר הזִקנה. המהדורה העברית מגישה אותו לקורא המקומי כעבור למעלה משני עשורים. הפרק שבו הוא מנתח את הדרך שבה הזקנים מארגנים את הזמן מצוטט עד היום בקורסים לאנתרופולוגיה ולגרונטולוגיה.