רומן המשלב שני סיפורים מקבילים: ברוך שפינוזה, הפילוסוף היהודי בן המאה ה-17 שהוחרם מקהילתו באמסטרדם בגיל 24 וחי חיי בידוד והתעמקות; ואלפרד רוזנברג, האידיאולוג הראשי של המפלגה הנאצית, שהיה אובססיבי לשאלה כיצד יכול היה גתה הגרמני להעריץ פילוסוף יהודי. יאלום שוזר את חייהם של השניים שלוש מאות שנים מפרידות ביניהם ומשרטט את עולמם הפנימי בכלים פסיכולוגיים.