גילס האיכר מפרזון
מ. ניומן (1968)
באנגליה של פעם, כשענקים ודרקונים עוד הסתובבו בה, חי איכר בשם גילס שאין בו שמץ של גבורה. כשדרקון מטיל אימה על הסביבה, דווקא הוא זה שיוצא מולו, שובה אותו ומאלף אותו — ומגלה בדרך שהמלך והממסד מסביבו ראויים ללעג לא פחות מהדרקון. סיפור קצר וסאטירי, שכתוב כפרודיה על תרגומים מלומדים מלטינית.
קהל יעד:
אספני טולקין, קוראי פנטזיה ותיקים ומי שמחפש את הכתיבה שלו מחוץ לארץ התיכונה
2800 ₪
מילה אישית מהקן:
טולקין כתב את הסיפור הזה בזמן שעבד על שר הטבעות, והוא רחוק ממנו כמעט בכל דבר — קצר, לגלגני ובלי שמץ של כובד ראש מיתולוגי. הבדיחה הגדולה שלו היא אקדמית: הוא מעמיד פנים שזהו תרגום מלומד מכתב יד לטיני עתיק, כולל הערות והתחכמויות לשוניות. מי שמכיר רק את הארץ התיכונה יגלה כאן טולקין אחר לגמרי.